מאיפה נתחיל?
ובכן, קודם כל, אם כבר מדברים על העדר חכמה – במקרה שלפנינו היה צריך שניים לטנגו. אפילו שלושה.
כי גרינצייג מציג שרשרת אירועים במסגרתה מח"ש פועלת במהירות שיא וכך "מיד לאחר מכן היא מקבלת עיכוב ביצוע" אבל התמונה הרבה יותר מורכבת מזה.
למעשה, העובדה שפולק קיבל חזרה את הפלאפון שלו נובעת קודם כל מרשלנות מביכה של הפרקליטות ושל מצ"ח שלא הגישו בקשה לעיכוב ביצוע מיד עם ההחלטה. כן, אנשי מקצוע ברמה הנמוכה ביותר.
עד כדי כך רשלנים שסולברג ברעת"ח (רשות ערעור תפיסת חפץ, אם הייתם במתח) מבקר את התנהלותם - ומוסיף עוד עקיצה לשופט המחוזי שלשיטתו שגה גם הוא.
במלים אחרות, יש סיבה שפולק קיבל את הפלאפון - רכושו הפרטי, יש לזכור - מלכתחילה: רשלנות הפרקליטות.
ובכן, קודם כל, אם כבר מדברים על העדר חכמה – במקרה שלפנינו היה צריך שניים לטנגו. אפילו שלושה.
כי גרינצייג מציג שרשרת אירועים במסגרתה מח"ש פועלת במהירות שיא וכך "מיד לאחר מכן היא מקבלת עיכוב ביצוע" אבל התמונה הרבה יותר מורכבת מזה.
למעשה, העובדה שפולק קיבל חזרה את הפלאפון שלו נובעת קודם כל מרשלנות מביכה של הפרקליטות ושל מצ"ח שלא הגישו בקשה לעיכוב ביצוע מיד עם ההחלטה. כן, אנשי מקצוע ברמה הנמוכה ביותר.
עד כדי כך רשלנים שסולברג ברעת"ח (רשות ערעור תפיסת חפץ, אם הייתם במתח) מבקר את התנהלותם - ומוסיף עוד עקיצה לשופט המחוזי שלשיטתו שגה גם הוא.
במלים אחרות, יש סיבה שפולק קיבל את הפלאפון - רכושו הפרטי, יש לזכור - מלכתחילה: רשלנות הפרקליטות.
אבל זה עוד הרבה יותר רחב מזה.
כי לכל הסאגה של פולק, ולשורת החקירות שלו - שכוללת שורה רחבה של נסיונות ובדיקות שקשה שלא להגדירם כרשת דיג - יש נקודת התחלה ברורה.
כן, פולק סומן כאויב של קפלן.
חטאו היה, איך לא, האשמה בהתייחסות אגרסיבית מדי למחאה.
זה די מדהים כשחושבים על זה. מחאה שכמעט שנתיים, ובחלק ניכר מהתקופה מדי יום, חוסמת צירים ראשיים, תוקפת ומטרידה נבחרי ציבור ועושה בערך כל מה שהיא רוצה בלי שנוגעים בה - הופכת את עצמה לקורבן של אגרסיביות משטרתית.
והנה התמונה בה הצטלם פולק עם בן גביר והאיום המפורש של הפוליטיקאי בעל המיקרופון יוסי מזרחי בשם גורם עלום - "זה עוד יעלה לו ביוקר".
רק תסתכלו על הכותרת.
ככה נראה ראש של סוס בישראל של ימינו בה נוהג שלטון המשפטנים.
כי לכל הסאגה של פולק, ולשורת החקירות שלו - שכוללת שורה רחבה של נסיונות ובדיקות שקשה שלא להגדירם כרשת דיג - יש נקודת התחלה ברורה.
כן, פולק סומן כאויב של קפלן.
חטאו היה, איך לא, האשמה בהתייחסות אגרסיבית מדי למחאה.
זה די מדהים כשחושבים על זה. מחאה שכמעט שנתיים, ובחלק ניכר מהתקופה מדי יום, חוסמת צירים ראשיים, תוקפת ומטרידה נבחרי ציבור ועושה בערך כל מה שהיא רוצה בלי שנוגעים בה - הופכת את עצמה לקורבן של אגרסיביות משטרתית.
והנה התמונה בה הצטלם פולק עם בן גביר והאיום המפורש של הפוליטיקאי בעל המיקרופון יוסי מזרחי בשם גורם עלום - "זה עוד יעלה לו ביוקר".
רק תסתכלו על הכותרת.
ככה נראה ראש של סוס בישראל של ימינו בה נוהג שלטון המשפטנים.
אבל זה לא נגמר.
כי הרי תפיסת הפלאפון בישראל 2025 היא הרבה יותר מרק רשת דיג.
כידוע, תכני פלאפון שמכילים חומרים שיכולים להביך נבחרי ציבור ימניים כאלו ואחרים - מוצאים את דרכם במהרה אל ספיישלים מיוחדים שמשקיעים מאמצים אדירים בעריכה מגחיכה והבלטת נקודות מסוימות -
כדי להלעיג את החבר'ה הרעים.
עזבו שניה היבטים פליליים,
האם אתם הייתם מוכנים שתכני הפלאפון שלכם - אישיים, מקצועיים, אינטימיים, חשאיים ומה לא - יהיו במרחק פוטנציאלי של 10 שניות מאנשי תקשורת שרוצים מאד לקבור אתכם ציבורית?
גם ל"ו הצדיקים שבדורנו היו נחרדים מתרחיש כזה.
וגם כאן, אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר - מערכת שלא רק שמסרבת לחקור הדלפות ושימוש לרעה במידע רגיש של נחקרים אלא שבמקרים רבים בכירי המערכת הם אלו שעומדים מאחורי ההדלפות העברייניות.
גם בהיבט הזה,
פולק לא פועל בחלל ריק.
כי הרי תפיסת הפלאפון בישראל 2025 היא הרבה יותר מרק רשת דיג.
כידוע, תכני פלאפון שמכילים חומרים שיכולים להביך נבחרי ציבור ימניים כאלו ואחרים - מוצאים את דרכם במהרה אל ספיישלים מיוחדים שמשקיעים מאמצים אדירים בעריכה מגחיכה והבלטת נקודות מסוימות -
כדי להלעיג את החבר'ה הרעים.
עזבו שניה היבטים פליליים,
האם אתם הייתם מוכנים שתכני הפלאפון שלכם - אישיים, מקצועיים, אינטימיים, חשאיים ומה לא - יהיו במרחק פוטנציאלי של 10 שניות מאנשי תקשורת שרוצים מאד לקבור אתכם ציבורית?
גם ל"ו הצדיקים שבדורנו היו נחרדים מתרחיש כזה.
וגם כאן, אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר - מערכת שלא רק שמסרבת לחקור הדלפות ושימוש לרעה במידע רגיש של נחקרים אלא שבמקרים רבים בכירי המערכת הם אלו שעומדים מאחורי ההדלפות העברייניות.
גם בהיבט הזה,
פולק לא פועל בחלל ריק.
ובעוד היבט - מעבר לשאיפות הפוליטיות הברורות, יש גם שאלות רבות נוספות של מנהל תקין, כשלים במח"ש וניגודי ענינים.
בין היתר, מה בדיוק הקשר בין קרן בר מנחם לחלק מפעילי המחאה?
צריך לשים לב. בעוד שצד אחד נמדד, נחקר, נבדק ונשפט על כל צעד ושעל - הצד השני אפילו לא רואה את עצמו מחויב לספק גילויים על קשרים וניגודי עניינים.
אין כרגע מספיק נתונים כדי להכריע ביחס לעוצמת הקשר הנטען (שלפי הכתבה גם היה רלוונטי כחלק מחקירות פולק) - אבל כשצד אחד לא מחויב אפילו בשקיפות וגילוי מינימליים, זה נותן לנו קונטקסט על מהם "כללי המשחק" ואיך הם נאכפים.
בין היתר, מה בדיוק הקשר בין קרן בר מנחם לחלק מפעילי המחאה?
צריך לשים לב. בעוד שצד אחד נמדד, נחקר, נבדק ונשפט על כל צעד ושעל - הצד השני אפילו לא רואה את עצמו מחויב לספק גילויים על קשרים וניגודי עניינים.
אין כרגע מספיק נתונים כדי להכריע ביחס לעוצמת הקשר הנטען (שלפי הכתבה גם היה רלוונטי כחלק מחקירות פולק) - אבל כשצד אחד לא מחויב אפילו בשקיפות וגילוי מינימליים, זה נותן לנו קונטקסט על מהם "כללי המשחק" ואיך הם נאכפים.
וכאן צריך לזכור גם את המלחמה שנוהלה על מח"ש - כדי להפוך אותה לגוף שנאמן למלכים מהפרקליטות ולא לממלכה.
אין זמן מקום ופנאי לתאר את הכרונולוגיה העגומה שבה אלשיך ("אתה הרי יודע שאני מומחה בפירוק ארגונים עוינים") בר מנחם ושי ניצן הצליחו להפוך את מח"ש לכלבלב תקיפה למשימות מיוחדות.
כך, בשנים האחרונות הושמעה ביקורת חריפה מצד בכירי מח"ש רבים על "סירוס" המחלקה בידי ראש מח"ש החדשה עו"ד קרן בר מנחם ועל מוכוונותה הפוליטי.
למעשה, די להתבונן באופן הניהול של התיקים המרכזיים בידי מח"ש בשנים האחרונות - כדי להבין את המגמתיות הברורה.
אין זמן מקום ופנאי לתאר את הכרונולוגיה העגומה שבה אלשיך ("אתה הרי יודע שאני מומחה בפירוק ארגונים עוינים") בר מנחם ושי ניצן הצליחו להפוך את מח"ש לכלבלב תקיפה למשימות מיוחדות.
כך, בשנים האחרונות הושמעה ביקורת חריפה מצד בכירי מח"ש רבים על "סירוס" המחלקה בידי ראש מח"ש החדשה עו"ד קרן בר מנחם ועל מוכוונותה הפוליטי.
למעשה, די להתבונן באופן הניהול של התיקים המרכזיים בידי מח"ש בשנים האחרונות - כדי להבין את המגמתיות הברורה.
וזה אולי העיקר: הבחירה את מי מתי ואיך לחקור, היא הכל.
הכוח להחליט את מי חוקרים, ומתי, באלו אמצעים ובאיזה לחץ ובאלו מחירים כדאי לנסות להשיג עדי מדינה - הוא מה שהופך 'חשד', 'כשל' או 'שגגה' לפרשה פלילית חמורה.
כולנו מבינים מה היה קורה אם היינו תופסים פלאפונים של דמויות כמו עמית, מיארה, ברק ארז או איסמן. האם היינו מגלים פרטים מעניינים על ישיבות כאלו ואחרות של ועדות לתכנון ובניה? על תיאומים ביחס לתיקים או ועדות? על הדלפות פליליות לתקשורת? סתם מידע מביך שאצל תובע אקטיביסטי מספיק היה ניתן למסגר כהפרת אמונים?
התשובה ברורה לכולנו.
בנקודת הזמן הזו, באופן הרסני מאין כמוהו, ברור לכולנו שהצעדים הדרקוניים ינקטו תמיד כלפי צד אחד בלבד - וכמעט ללא קשר לעוצמת החשדות או לחומרת העברות. לא, חא. עוצמת החקירה היא כמעט באופן גורף פונקציה פוליטית-ציבורית של 'מחנאות משפטית'.
הכוח להחליט את מי חוקרים, ומתי, באלו אמצעים ובאיזה לחץ ובאלו מחירים כדאי לנסות להשיג עדי מדינה - הוא מה שהופך 'חשד', 'כשל' או 'שגגה' לפרשה פלילית חמורה.
כולנו מבינים מה היה קורה אם היינו תופסים פלאפונים של דמויות כמו עמית, מיארה, ברק ארז או איסמן. האם היינו מגלים פרטים מעניינים על ישיבות כאלו ואחרות של ועדות לתכנון ובניה? על תיאומים ביחס לתיקים או ועדות? על הדלפות פליליות לתקשורת? סתם מידע מביך שאצל תובע אקטיביסטי מספיק היה ניתן למסגר כהפרת אמונים?
התשובה ברורה לכולנו.
בנקודת הזמן הזו, באופן הרסני מאין כמוהו, ברור לכולנו שהצעדים הדרקוניים ינקטו תמיד כלפי צד אחד בלבד - וכמעט ללא קשר לעוצמת החשדות או לחומרת העברות. לא, חא. עוצמת החקירה היא כמעט באופן גורף פונקציה פוליטית-ציבורית של 'מחנאות משפטית'.
ובקיצור, עמית פולק ו/או אשתו נהגו בגמלוניות בחשש שלהם שהתכנים הפרטיים שלהם יהפכו לנחלת הכלל. זה נכון.
אבל הלגלוג של גרינצייג מתעלם מהקונטקסט הרחב, למרות שככתב משפטי בקי הוא ודאי מכיר אותו היטב.
הוא מתעלם מהטריגר של הפיכת פולק לאויב קפלן,
מתעלם מניגודי הענינים במחש,
מהתהליך הממושך של הפיכת מחש לגוף פוליטי חסר כל יושרה,
מהפרקטיקה הנוהגת של הדלפת מידע אישי,
מהמדיניות השיטתית של מיארה שלא לחקור את העבירות החמורות הללו (ולפי הטענות גם להדליף בעצמה),
ובעיקר מהסלקטיביות בשאלה את הפלאפון של מי יתפסו.
אז נכון, תמיד אפשר להיות יותר ענייני מחושב ושקול. כך גם ראוי. בעיקר אם אתה קצין משטרה. אבל קל לשפוט מהטריבונה, ומנגד קשה מאד להבין באמת איך זה מרגיש כשמערכת רבת כוח ונטולת בלמים מנסה לחסל אותך.
כשהמערכת עקומה, רשלנית ורקובה מהיסוד,
וכשהאכיפה הבררנית כמעט לא מנסה להסתיר את עצמה -
לא רציני להתמקד בפעולה טיפשית של מי שסומן כמטרה על ידי המערכת.
אבל הלגלוג של גרינצייג מתעלם מהקונטקסט הרחב, למרות שככתב משפטי בקי הוא ודאי מכיר אותו היטב.
הוא מתעלם מהטריגר של הפיכת פולק לאויב קפלן,
מתעלם מניגודי הענינים במחש,
מהתהליך הממושך של הפיכת מחש לגוף פוליטי חסר כל יושרה,
מהפרקטיקה הנוהגת של הדלפת מידע אישי,
מהמדיניות השיטתית של מיארה שלא לחקור את העבירות החמורות הללו (ולפי הטענות גם להדליף בעצמה),
ובעיקר מהסלקטיביות בשאלה את הפלאפון של מי יתפסו.
אז נכון, תמיד אפשר להיות יותר ענייני מחושב ושקול. כך גם ראוי. בעיקר אם אתה קצין משטרה. אבל קל לשפוט מהטריבונה, ומנגד קשה מאד להבין באמת איך זה מרגיש כשמערכת רבת כוח ונטולת בלמים מנסה לחסל אותך.
כשהמערכת עקומה, רשלנית ורקובה מהיסוד,
וכשהאכיפה הבררנית כמעט לא מנסה להסתיר את עצמה -
לא רציני להתמקד בפעולה טיפשית של מי שסומן כמטרה על ידי המערכת.
ואם כבר זריקת פלאפונים לבריכה, הנה הנחקר מומי משולם מסביר - לאחר שעומת עם כך ששורה של פלאפונים של הדס קליין נגנבו, נשברו וכמה מהם נזרקו לבריכה, לטענתה על ידי פאקר (!!) - למה הוא מאמין לכל מילה שלה.
במלים אחרות: יש כאלו שהפלאפונים שלהם נופלים למים וזוכים לביזוי ציבורי - ויש כאלה שמקבלים ראיונות מעריצים בפריים טיים.
הכל שאלה של פוזיציה.
במלים אחרות: יש כאלו שהפלאפונים שלהם נופלים למים וזוכים לביזוי ציבורי - ויש כאלה שמקבלים ראיונות מעריצים בפריים טיים.
הכל שאלה של פוזיציה.
ושוב, ההרחבה פה מיותרת למדי.
שרשורים מפורטים על אכיפה בררנית עם סימוכים והדגמות ותמונות היו רלוונטיים, אולי, בתחילת דרכי ברשתות אי אז בשנים.
אבל כעת?
הכל כבר נעשה מהמקפצה.
המערכת מושחתת כמעט באופן הצהרתי.
בלי להסתיר. בלי למצמץ. בלי לעשות כאילו.
הנה, טרי מהתנור, קחו לדוגמה את אילה פרוקצ'יה - עמוק בלב האליטה המשפטית - שלא מתביישת לשדל המוני אנשים למרי אזרחי.
במדינה נורמאלית, היא כבר הייתה מאחורי סורג ובריח. למעשה, מבחינת החשש מאמירותיה, עצם המעמד המשפטי שלה הופך את קריאותיה למרי אזרחי לבעלות משקל נכבד במיוחד - ואת הפרות החוק שהיא תגרור לענין ודאי.
אבל בישראל 2025,
השופטת בדימוס ששלחה נערות בנות 14 לכלא בשל הפרת הסדר הציבורי, ומכיוון ששלטון החוק מעל הכל -
לא חוששת מכלום.
אז נכון, אחרי הכל,
פרוקצי'ה עבריינית מוצהרת שדורסת את עצם שלטון החוק.
אבל היי, למה שלפרקליטות שלנו יהיה אכפת?
היא הרי במחנה הנכון.
שרשורים מפורטים על אכיפה בררנית עם סימוכים והדגמות ותמונות היו רלוונטיים, אולי, בתחילת דרכי ברשתות אי אז בשנים.
אבל כעת?
הכל כבר נעשה מהמקפצה.
המערכת מושחתת כמעט באופן הצהרתי.
בלי להסתיר. בלי למצמץ. בלי לעשות כאילו.
הנה, טרי מהתנור, קחו לדוגמה את אילה פרוקצ'יה - עמוק בלב האליטה המשפטית - שלא מתביישת לשדל המוני אנשים למרי אזרחי.
במדינה נורמאלית, היא כבר הייתה מאחורי סורג ובריח. למעשה, מבחינת החשש מאמירותיה, עצם המעמד המשפטי שלה הופך את קריאותיה למרי אזרחי לבעלות משקל נכבד במיוחד - ואת הפרות החוק שהיא תגרור לענין ודאי.
אבל בישראל 2025,
השופטת בדימוס ששלחה נערות בנות 14 לכלא בשל הפרת הסדר הציבורי, ומכיוון ששלטון החוק מעל הכל -
לא חוששת מכלום.
אז נכון, אחרי הכל,
פרוקצי'ה עבריינית מוצהרת שדורסת את עצם שלטון החוק.
אבל היי, למה שלפרקליטות שלנו יהיה אכפת?
היא הרי במחנה הנכון.
תזכורת, סתם כדי לשמור על השפיות:
המערכה בעזה היא אירוע סהרורי וחסר כל הסבר רציונאלי.
בפועל, על אף שהאימפריה הגדולה בעולם עומדת מאחורינו במאתיים אחוז, אנחנו עדיין מנהלים מערכה סטנדרטית ופושרת למדי - בטח לא 'שערי הגיהנום' או משהו שמתקרב לזה.
אז נכון, היו צעדים סבירים (כמו פגיעה בדרג המדיני) שכל נהג מונית ממוצע היה מבצע אותם בערך 5 שעות אחרי הטבח. והייתה גם התחלה מסוימת של העברת נאצים לארצות אחרות.
ועדיין, אין השמדת מאגרי מזון ודלק לאויב, אין פינוי נחרץ באש (בית לאהיה כבר על 4-5 הודעות פינוי), ובטח שאין מערכה כוללת שנועדה להשמיד את האויב.
והכל למה?
בגלל טירוף דת החטופים.
המערכה בעזה היא אירוע סהרורי וחסר כל הסבר רציונאלי.
בפועל, על אף שהאימפריה הגדולה בעולם עומדת מאחורינו במאתיים אחוז, אנחנו עדיין מנהלים מערכה סטנדרטית ופושרת למדי - בטח לא 'שערי הגיהנום' או משהו שמתקרב לזה.
אז נכון, היו צעדים סבירים (כמו פגיעה בדרג המדיני) שכל נהג מונית ממוצע היה מבצע אותם בערך 5 שעות אחרי הטבח. והייתה גם התחלה מסוימת של העברת נאצים לארצות אחרות.
ועדיין, אין השמדת מאגרי מזון ודלק לאויב, אין פינוי נחרץ באש (בית לאהיה כבר על 4-5 הודעות פינוי), ובטח שאין מערכה כוללת שנועדה להשמיד את האויב.
והכל למה?
בגלל טירוף דת החטופים.
זו לא פרשנות רדיקלית, קונספירציה או חשדות.
המטרה הכמעט מוצהרת של כל מה שאנחנו עושים היא להגיע להסכם נוסף עם הנאצים בצד השני.
הסכם שבו תמורת שחרור מספר בודד של אזרחים ישראליים יהיו עוד אלף רוצחים ונאצים בחוץ ועוד צינור חמצן נוסף, ועוד דלק וציוד וכמה חודשים טובים של מאגרים, ועוד הזדמנויות להיערך ולמלכד את הרצועה ועוד סיכון שבינתיים יקרה משהו (כאן או אצל ממשל טראמפ) שיעכב את הכל.
יכול להיות שדת החטופים כל כך חזקה ודומיננטית ש'אין ברירה' אלא להמשיך להימרח כך במשך חודשים וכנראה שנים.
אני חושב שלא, אבל זו כנראה עמדה לגיטימית.
אבל את המציאות הפשוטה כדאי לזכור -
יש לנו הזדמנות היסטורית של פעם בחיים של מדינה ואנחנו לא באמת מנצלים אותה.
המטרה הכמעט מוצהרת של כל מה שאנחנו עושים היא להגיע להסכם נוסף עם הנאצים בצד השני.
הסכם שבו תמורת שחרור מספר בודד של אזרחים ישראליים יהיו עוד אלף רוצחים ונאצים בחוץ ועוד צינור חמצן נוסף, ועוד דלק וציוד וכמה חודשים טובים של מאגרים, ועוד הזדמנויות להיערך ולמלכד את הרצועה ועוד סיכון שבינתיים יקרה משהו (כאן או אצל ממשל טראמפ) שיעכב את הכל.
יכול להיות שדת החטופים כל כך חזקה ודומיננטית ש'אין ברירה' אלא להמשיך להימרח כך במשך חודשים וכנראה שנים.
אני חושב שלא, אבל זו כנראה עמדה לגיטימית.
אבל את המציאות הפשוטה כדאי לזכור -
יש לנו הזדמנות היסטורית של פעם בחיים של מדינה ואנחנו לא באמת מנצלים אותה.
כדאי לא התבלבל.
קילומטרים לפני הפלפולים, הססמאות והנסיונות של העסקנים לעטות על עצמם ארשת חמורת סבר ולבחון את ניסוח החלטה 1148 אל מול סעיפי 4602 וביחס אל תחולת החלטה 4470 או כל ממבו ג'מבו אחר -
עצם הדיון פה הזוי בכל היבט וענין.
עוד לפני אי השפיטות, כיבוד הרשויות, רמיסת יחסי אמון שבין הממשלה לנושאי המשרה הכפופים לה - ואפילו לפני הוראות החוק המפורשות - אין פה אפילו התחלת הליך.
אם רונן בר לא עותר -
אין עתירה.
קילומטרים לפני הפלפולים, הססמאות והנסיונות של העסקנים לעטות על עצמם ארשת חמורת סבר ולבחון את ניסוח החלטה 1148 אל מול סעיפי 4602 וביחס אל תחולת החלטה 4470 או כל ממבו ג'מבו אחר -
עצם הדיון פה הזוי בכל היבט וענין.
עוד לפני אי השפיטות, כיבוד הרשויות, רמיסת יחסי אמון שבין הממשלה לנושאי המשרה הכפופים לה - ואפילו לפני הוראות החוק המפורשות - אין פה אפילו התחלת הליך.
אם רונן בר לא עותר -
אין עתירה.
יש פה ענין קריטי שגם הלא-משפטנים מביניכם צריכים להבין.
דחיית התיק כשהנפגע לא עותר הוא הארד-קור משפטי.
זה האלף-בית של דיני המשפט המנהלי כפי שהותוו במשך עשרות שנים על ידי בית המשפט העליון בעצמו.
גם אחרי רמיסת מוסד זכות העמידה בידי הפוליטיקאים בבגץ, מבצר אחר נשמר בקפידה - אין עתירה ציבורית כשיש נפגע אישי שלא עתר.
למעשה, אינספור הליכים דומים נבעטו על הסף אחרי חמש דקות בהעדר עותר.
בית המשפט העליון לא מצמץ לרגע גם כשדחה בכמה שורות עתירות של שרים בממשלה (!) - כי ציין שהנפגעים האישיים
אבל פה? המשפט נמחק ונברא מחדש.
שתי מערכות משפט לשני מחנות פוליטיים.
אין היום אדם בישראל, טיפש ונאיבי ככל שיהא, שלא מבין שהרטוריקה המשפטית היא רק כסות לאג'נדות פוליטיות-מחנאיות.
זה לא משפט זה בורדל פוליטי חסר בושה.
דחיית התיק כשהנפגע לא עותר הוא הארד-קור משפטי.
זה האלף-בית של דיני המשפט המנהלי כפי שהותוו במשך עשרות שנים על ידי בית המשפט העליון בעצמו.
גם אחרי רמיסת מוסד זכות העמידה בידי הפוליטיקאים בבגץ, מבצר אחר נשמר בקפידה - אין עתירה ציבורית כשיש נפגע אישי שלא עתר.
למעשה, אינספור הליכים דומים נבעטו על הסף אחרי חמש דקות בהעדר עותר.
בית המשפט העליון לא מצמץ לרגע גם כשדחה בכמה שורות עתירות של שרים בממשלה (!) - כי ציין שהנפגעים האישיים
אבל פה? המשפט נמחק ונברא מחדש.
שתי מערכות משפט לשני מחנות פוליטיים.
אין היום אדם בישראל, טיפש ונאיבי ככל שיהא, שלא מבין שהרטוריקה המשפטית היא רק כסות לאג'נדות פוליטיות-מחנאיות.
זה לא משפט זה בורדל פוליטי חסר בושה.
עד איפה הדברים מגיעים?
העסקנים הפוליטיים עם הגלימה אשכרה מעזים לדבר על פרוצדורה של שימוע - כאילו היינו בהחלפת מנהל קופה ביוחננוף - מול ראש משטרה חשאית שפאקינג לא הגיע לישיבה שבה נדונה סוגיית סיום העסקתו.
הרי על מה הדיון המופרך הזה?
על האיש שבליל השישי באוקטובר לא ספר את ראש הממשלה ולא יידע אותו,
שבשנה וחצי מאז תידרך והדליף ללא סוף בכל פינה נגד הממשלה שמינתה אותה, שסירב להגיע לישיבה שבה הממשלה שהוא כפוף לה על פי חוק דנה בהעסקתו,
ושגם היום לא טרח לעתור (או לפנות לבית הדין לעבודה) או אפילו להתייצב לדיון בעניינו -
והעסקנים טוענים בשם רונן בר הכושל על פרוצדורה?
עד כמה אתם חושבים שכולנו מטומטמים?!
העסקנים הפוליטיים עם הגלימה אשכרה מעזים לדבר על פרוצדורה של שימוע - כאילו היינו בהחלפת מנהל קופה ביוחננוף - מול ראש משטרה חשאית שפאקינג לא הגיע לישיבה שבה נדונה סוגיית סיום העסקתו.
הרי על מה הדיון המופרך הזה?
על האיש שבליל השישי באוקטובר לא ספר את ראש הממשלה ולא יידע אותו,
שבשנה וחצי מאז תידרך והדליף ללא סוף בכל פינה נגד הממשלה שמינתה אותה, שסירב להגיע לישיבה שבה הממשלה שהוא כפוף לה על פי חוק דנה בהעסקתו,
ושגם היום לא טרח לעתור (או לפנות לבית הדין לעבודה) או אפילו להתייצב לדיון בעניינו -
והעסקנים טוענים בשם רונן בר הכושל על פרוצדורה?
עד כמה אתם חושבים שכולנו מטומטמים?!