הלאה.
בשבועות האחרונים שמענו על עוד ועוד תחקירים כשכמעט כל גוף צה"לי ביצע בדיקה זו או אחרת (אפילו הפאקינג רבנות צבאית!)
אבל על תחקיר אחד לא שמענו -
אז בפעם האלף,
מישהו יודע מתי הפרקליטות הצבאית חוקרת את האחריות לגיבוש הוראות הפתיחה באש המופקרות שבחסותן ובסיוען הנאצים ביצעו בנו את הטבח הכי נורא מאז השואה?

וכמובן, במדינה המופרעת שלנו, גם התמונה המטורללת של שגריר ביפן ונתניהו בבית המשפט כבר כמעט עוברת לנו בגרון.

פייר, אסור להתרגל להזיה המופרעת הזו בהליך שבו הסעיף הרציני היחיד (שוחד) כבר הוכרז כלא רלוונטי על ידי השופטים.

באמצע מלחמה,
בזמן שבו ישראל חייבת לנצל הזדמנויות,
כשבסוריה האיסלמיסטים טובחים בכל מי שזז,
כשהחמאס הולך ומתעצם בזמן שהוא עדיין מחזיק חטופים שלנו,
כשהחות'ים כבר מאיימים שוב והתקיפה באיראן נמצאת כל הזמן ברקע -
נתניהו עדיין נגרר לבית המשפט כדי להתעסק בשטויות בחסות פוליטיקאים-פרקליטים בינוניים ואובססיביים.

המשאב כמעט הכי יקר בעולם - זמן של ראש ממשלה ישראלי בזמן מלחמה סימולטנית במספר רב של זירות - מבוזבז על שטויות.
אבל למי אכפת?
הרי הכל זה ביבי ולא ביבי.

יש עוד דוגמאות, ואנחנו רק ביום אחד, ועוד לא דיברנו על פסק הדין המרושע אתמול שבו סולברג הצטרף בפועל לאיסור ההצהרתי על שר לייצג את עמדת הממשלה בהליך משפטי ועל אינספור נושאים אחרים.

אבל לסיום הסבב אי אפשר שלא להזכיר שההיפוך הקופרניקאי הסהרורי הזה, זה שהביא את שלטון המשפטנים והשמאל הרדיקלי והשליט אותו על הציבור הציוני - לא מגיע משום מקום.

הנה, לדוגמה, הצילום הקבוע מהבורדל בראשות אמיר אוחנה - זה שפעם כונה כנסת ישראל.

והיום בתפריט:
גידופים, הענקת פיתות, נאצות פומביות נגד השר שיקלי כי העז להתנגד לעסקת הכניעה, השוואה שלו לחמאס וכן הלאה.

בפעם המיליון.
אף מוסד שמכבד את עצמו לא מאפשר לדיונים המרכזיים שלו להיראות ככה ולהתנהל ככה. אף מוסד.

ישבה ועדת שמגר במשך שנים ובסיום, אחרי חשיבה וניתוח ושמיעת מומחים, והורתה להרחיק את משפחות החטופים מנבחרי הציבור כדי שיוכלו לקבל החלטות נקיות כשהם חושבים על האינטרס הציבורי כולו.

ובכן, למי אכפת.
כי כנסת ישראל, אל מול הלחץ התקשורתי, החליטה דווקא לפתוח בפרלמנט בורדל של חטופים שבו יתחרו במי יגדף ויטנף הכי בגסות את נבחרי הציבור מול המצלמות.
האין זה מערך תמריצים נפלא, יעיל ונהדר?

וכעת תרגיל חשיבה:
למה כל ועדה בכנסת נחתכת בחצי לטובת מונולוגים של משפחות חטופים - אבל משפחות ממטה החטופים לא נאבקות לפתוח דיונים כמה דקות משם בבית המשפט העליון?

כמה מחאות ניהלה עינב צנגאוקר באמצע אולם ג' בעליון?

האם פעיל מהמטה אי פעם הביא באמצע דיון בגצי פיתה לשופט?

האם השופטים היו מוחלים כך על כבודם? מאפשרים למבקרים להשפיל אותם בביתם שלהם?

ומאיפה מגיע בעצם ההבדל?
למה קפלן ומטה החטופים מעולם לא פיצצו דיונים בעליון?
למה אפשר לחסום את איילון כמחאה, אבל לא דיון של דפנה ברק ארז?
למה ברור לנו שהשופטים ישמרו על כבודם, אבל חברי הכנסת יתרגלו לכך שהם לא יותר מסמרטוטי ראווה?

ואיך זה שבעידן בו מותר הכל ואין פרות קדושות -
רק קדושי בגץ נותרו מחוץ לתחום עבור 'המחאה'?
(הכל כשבגץ ליטרלי בדן בהכנסת אספקה לנאצים מהחמאס, אחרי שהפסקת האש הראשונה הגיעה רק אחרי מצור כבד ואפקטיבי - וכשכולנו יודעים שגם כשעזה מוצפת באוכל אין לזה שום קורלציה עם הרעבת החטופים)

ואם גם לכם היה יום לא פשוט ממליץ בחום על הלייבטוויט המופתי והמבדר הזה של גרינצייג על חקירת הדס שטייף הפונקציונרית 'המיתולוגית' של גלצ - כחלק מתביעת אפי נווה על פריצות הפלאפונים שלו (בחסות שי ניצן).

הצצה למציאות הפשוטה בה חלק ניכר מהעיתונאים שמתווכים לנו את המציאות הם לא רק סוכני טמטום חסרי יושרה -
אלא גם רפי שכל עם יכולות אנליטיות של אוגר דרוס
https://x.com/avishaigrinzaig/status/1899003910083285321

וכמובן, על הדרך תקבלו גם הודאות בלייב על מפגשי שיבוש חקירה והשמדת ראיות של בכירי גלצ - ועוד שלל תופינים והפתעות

עוד יום בבורדל החטופים ובדה הומניזציה של מתנגדי עסקאות כניעה והפקרות לנאצים מהחמאס.

קצת עבר מתחת לרדאר אבל זה מה שאמר רודף המיקרופונים דני אלגרט היום בבוקר אצל אריה גולן:
"אני מתקשה לדבר, אתה יודע למה? כי שמעתי את הראיון לפני (גולן: עידית סילמן, השרה?) ואני פשוט, אתם התחלתם לי את היום בצורה מזעזעת. אני עדיין לא מתאושש ממה ששמעתי.. על ישראל ועל מוסר... אני רוצה לראות אותה שם נאנסת! אני רוצה לראות את הבת שלה נאנסת!. ואז שתבוא לדבר על מוסר"

כן, כן.
הפסיכופט הזה ייחל בתאגיד השידור הציבורי לאונס של נבחרת ציבור וילדתה הקטנה.

ואם תהיתם,
גולן לא הגיב ולא הפסיק, לא גינה ולא בעט אותו מהשידור.

עכשיו דמיינו אח שכול ימני עולה בשידור ומסביר לאריה גולן איך הוא רוצה שיאנסו את אסתי חיות ואיך הוא רוצה שיאנסו את הנכדה של אסתי חיות בעזה -
כי רק אז חיות תבין מה זה אומר לפסוק פסיקות 'מוסריות' שהגבילו את צהל בהוראות פתיחה באש סמוך לגדר וסייעו לקיום הטבח.

מה היה גולן אומר? איך הוא היה מגיב? האם הוא היה שותק?
ומה לדעתכם היה קורה רגע אחרי?

עידית סילמן אינה כוס הפאנטה שלי, אם תהיתם.
אבל אם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ויתר נבחרי הציבור יאפשרו לאדם כמו דני אלגרט (שכבר אינו חלק מבני 'משפחות החטופים' אחרי שגופת אחיו הוחזרה) אפילו להתקרב למשכן הכנסת אחרי שהוא מתאר בשידור שהיה רוצה שיאנסו שרה ואת הילדה שלה -
תהיה להם אחריות מלאה לזילות המתמשכת של מעמד נבחרי הציבור בישראל.

ולמי שמנסה להבין את ההיררכיה הפנימית בדת החטופים:
אדם גס רוח וחלאתי למדי,
שאח שלו נחשב פעם כחטוף (וגופתו כבר נקברה בישראל)
- שמוזמן לאולפנים פעם אחרי פעם כדמות לגיטימית למרות שהוא מטנף ומגדף כל מה שזז, כולל ממש היום איחולי אונס לילדות קטנות -
לא רק עולה לשידור אלא יכול גם לבזות בשידור אמא של חטוף שנמצא בעזה כי העמדות שלה ביחס למדיניות ישראל מול החמאס שונות משלו.

ועוד רגע של לוגיקה על פי דת החטופים:

דיצה אור, אמא של חטוף שמקדמת דרך אקטיבית יותר לשחרור הילד שלה - ופועלת גם מתוך דאגה למדינה ולחייהם של עשרה מיליון אזרחי ישראל - היא מפלצת נוראית שיש לגנות ולהשפיל.

אבל עינב צנגאוקר, שלדברי הקפלניסטים הקריבה במכוון את בנה, ומתנהלת תוך ידיעה ברורה שבנה יהיה החטוף האחרון (וכל כן, בפועל ולשיטתה, כנראה שלעולם לא ישוחרר) - כשההטפה לכניעה ולשחרור אלפי רוצחים לחופשי מתבצעים, לדבריה, מתוך דאגה לכעשרים חטופים חיים המצויים בעזה -
היא גיבורה לאומית.

ובפינת התמריצים:
מוזמנים להציץ בויקיפדיה של סילמן ולהשוות את השינוי החד בסיקור הקדנציות השונות מהצטרפותה ההרואית לממשלת השינוי המהוללת - ועד לרגע שבו מכרה את נשמתה, עזבה את בני האור ובשלב מסוים הצטרפה אל ממשלת הימין האיומה.

ובכן, מצד אחד בשנת 2021, בעקבות התפטרות סתמית, היא נכנסה לרשימה בלי שום מדיניות מוצהרת, ואז הצטרפה לממשלה בלי להפר שום הבטחה או התחייבות, ומונתה ליו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת בריאות. ושם היא סך הכל העבירה קדנציה נחמדה ונינוחה ללא סקנדלים ועם הישגים מפוארים במסגרת "הוועדה בראשותה השיגה" 100 מיליון שקלים לבסיס התקציב של בתי החולים. ולתפארת מדינת ישראל (התוספת היחידה מופיעה אח"כ במסגור ברור שציין כי "בראיון עימה סיפרה סילמן כי היא ובני משפחתה מותקפים קשות בעקבות החלטתה לתמוך במפלגתה שהצטרפה לממשלת השינוי")

זה תיאור ויקיפדי מסוג אחד. רגוע ומלטף.
אבל אז, מספרים בויקיפדיה, הפכה פתאום סילמן למפלצת צינית שמבצעת מהלכים עבור אינטרסים. וכך, סילמן הרעה הפילה את הממשלה והצטרפה לליכוד ואז לממשלה הנוכחית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%9F

ומה קרה בממשלה הנוכחית על פי התיאור הויקיפדי בערך של סילמן?
הו, שם הכל התחיל להסתבך.

יו"ר הקואליציה המקצועית ויו"ר ועדת הבריאות המהוללת (שהוועדה בראשותה "השיגה" 100 מיליון שקלים למערכת הבריאות!) התחילה פתאום לקרטע.

זו חתיעת פארודיה.
ערך הויקיפדיה שמאן דהוא שטופי שנאה יצרו לה מפרט פחות-או-יותר כל ציוץ זועם בטוויטר שנכתב עליה אי פעם על ידי הקפלניסט המצוי.

בין היתר, מוצגים שם בפסקאות מפורטות תיאור מדוקדק של פקידים במשרד שלה שעזבו, מתארים פגישות עם אנשים שחושבים אחרת, צעקות שצעקו עליה, 'סערות' שעוררה בקרב אנשים מסוימים, פגיעות בתקציבים, פסילת מינויים שניסתה לקדם ושלל ידיעות מנופחות איזוטריות וכמובן מוצאות מקונטקסט (כשלא פעם 'המקור' המסומן מתגלה כשונה ו/או ידיעה מוטה שגם היא הוצאה מהקשרה)
השגים, אם תהיתם, לא היו לה בקדנציה החדשה.

מוזמנים להציץ בעצמכם, ואם יש לכם זמן גם להשוות לתיאור קדנציות של שרים משמאל או סתם שרים שלא סומנו כמטרה על ידי קפלן ושות'.

ואולי כשיא, שימו לב לסיפור המטורף הבא:
אי שם, בתקופה שבה סילמן הייתה 'הפרח המוגן' של השמאל,
הגיבורה המרטירית שעל ידי הפרת הבטחותיה הוקמה הממשלת השינוי - אירעה 'התקיפה' המפורסמת בתחנת דלק, אז סילמן 'הותקפה' על ידי פעיל ימין זה או אחר.

באותה תקופה, כך מלמד דף השיחה של סילמן, נאבקו כל מיני פונקציונרים בויקיפדיה כדי להשאיר את הסיפור מחוץ לערך שלה.

כך, אל מול אלו שביקשו להכניס את הפרשה לערך נעמד כחומה בצורה ויקיפד מקצועי-וענייני-במאה-אחוז בשם דוד שי. שוב ושוב קבע שי כי אין לאירוע שום חשיבות. כך הסביר כי מדובר באירוע "חסר חשיבות" ש "זו אנציקלופדיה, לא פייסבוק", ואף גער במשתמשים אחרים שבכלל חשבו שיש חשיבות לסיפור ("מעניין עד מתי צריך יהיה להסביר לך שוויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ולא אתר לסיקור הפעילות בפייסבוק ובטוויטר").
יותר מכך, בכובעו כויקיפד-בכיר שי אף הסביר כי "גם אם נקבל את הטענה ששיקרה, זהו אירוע חסר חשיבות. לא חסרים שקרנים בכנסת"

אוקיי, זו אינציקלופדיה.
הסיפור 'הותקף' והורחק באלימות מהערך.

אלא מה?
שמתישהו התחלפה הממשלה והפוזיציה הפוליטית.

ובכן, לא תאמינו אבל בערך הנוכחי של סילמן לא רק 'שהוחלט' לפתע שסיפור התקיפה ראוי לאזכור - אלא שהוסיפו פרק שלם שכותרתו האינציקלופדית היא "תקיפות שטענה שעברה".

כן, כן. איי שיט יו נוט.

בפרק הזה, חוץ מסקירה מקיפה ברמת הדוקטורט על כרונולוגיית התקיפה בתחנת הדלק במודיעין,
העורכים המקצועיים והענייניים (לא היה לי זמן או אנרגיה לבצע עבודת ארכיאולוגיה תוך תארוך השינוי וזיהוי מבצעיו) גם הוסיפו את האירוע בו הוגש כתב אישום נגד קפלניסטית בחשד לתקיפת סילמן כ"תקיפות שטענה שעברה". (אגב, הערך כלל לא מזכיר את כתב האישום אלא רק את המעצר תוך קביעה שבתיעוד מסוים 'לא נראית תקיפה' וציטוט דברי התוקפת שהכחישה את התקיפה).

ובקיצור, מידיעה לא מעניינת -
סיפור התקיפה הפך למגה-אירוע שגם מסייע למסגר מחדש ולהלעיג אירוע אחר שבו קפלניסטית הציקה, הטרידה והתקיפה באופן-זה-או-אחר את סילמן.

מדדי שי, הויקיפד המסור שסבור שזו אינציקלופדיה ולא פייסבוק - לא נמסרה תגובה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%9F